ככה, משום מקום – זה קרה,
כוחות אופל חדרו לחיינו.
מלחמה, אימה, מוות.
הקרקע נשמטה לנו מתחת לרגליים.
כל שהכרנו הפך להבל הבלים.
כל זיק של ודאות נעלם לו.

אנו חיים בתקופה היסטורית של קפיצת תודעה משמעותית.
נדרשנו בעל כורחנו – לסור מדרכנו.
ללכת לנו מנחלתנו.
לחיות את הרגע מבלי להבין מה הלאה.
לפעול מתוך אינסטינקטים ואינטואיציות, מתוך הרגש, ופחות מהראש.
לאבד את עצמנו כיחידים ולגלות את עצמנו ביחד.
לעצור במידי, בחשוב ביותר ובדחוף ביותר.
להתמלא באינסוף רגשות מעורבים.
באשמה, בבושה, בכעס, בעצב, בגאווה, בנתינה, באהבה.
ובבלבול וחוסר אונים.
כשאנחנו בואקום שכזה, בריק, באין,
כשאנו מאבדים את הודאות ואת השליטה,
מטילים ספק בכל מה שלמדנו, הבנו, עשינו, התנסינו…
דווקא שם, בחשיכה הזו,
לאחר משבר גדול כל כך בחיינו –
נפתחת בנו ההזדמנות להביט באופן חדש על אותם חיים.
סימן השאלה שמניע אותנו למסע גילוי חדש.
סימן השאלה הגדול הזה, שעד היום היה נחלת לבבות יחידים
לא פספס הפעם אף לב.
זהו שלב חשוב והוא לא סתם מגיע לחיינו,
בעיקר בעקבות אבדן, פרידות כואבות, מבט אל המוות.
הוא דורש מאיתנו לעצור – ולהתעורר.

להתעורר להבנה שהחיים הם לא המרדף היומיומי אחר הפרנסה, הזוגיות, הרכב המתאים יותר, הטלוויזיה הגדולה יותר, הלק בציפורניים. גם לא אחר תארים, טיסות לחו”ל, מקומות חנייה או זכייה בלוטו.
החיים הם הרבה יותר פשוטים מזה – והרבה יותר מופשטים מזה.
הם חסרי תבנית מוסדרת של תרבות ומוסדות עליהם גדלנו.
הם של חופש אינסופי שנלקח מאתנו.
ושלנו – לכל אחת ואחד מאיתנו – יש תפקיד.
יש השתלמות לעבור פה.
שבלי תחושת משמעות ושליחות, החיים – הם לא באמת חיים.
להתעורר להבנה שיש בנו הרבה יותר ממה שאנו חושבים ומאמינים.
שיש בנו נשמה ושלנשמה הזו יש רצון,
ועצם המשבר הוא קריאה של הנשמה שלנו – להיזכר בה.

להיזכר מי הייתם לפני שהעולם סיפר לכם מה עליכם להיות. ולראות – את האור שאתם.

סקרן ומתרגש לקראתך 🙂

יהונתן כסיף.

עכשיו, כשהכל נעצר, אנו מזמינים אותך
להעז להתנתק מכל המתרחש
מהסביבה שלך, מהמשפחה, מהחברים, מהדאגות, העיסוקים, החדשות,
להגיע לחאן קסום בטבע ולחבור עם נשמות שנשלחו גם הן לשם
לפגוש אותך.
יחד לעבור חוויה יוצאת דופן – של התקדשות עצמית.
של השלמה. של חיווט מחדש של התודעה שלך,
של מבט על מסע הנשמה שלך וגילוי
השליחות, המהות והמשמעות שלך.
על הקשר בין הרוח – ובין המציאות הגשמית שלך פה.