1. תחלואי מערכת הבריאות והמצב שהגענו אליו בתקופה הזו.
בתקופה הזו שבה אומרים לכם כל הזמן מה אתם חייבים לעשות למען בריאותכם ומשתדלים להכביד על מצפונכם שאתם חייבים זאת גם למען בריאות הציבור כולו, חשוב לדעת שיש גם אופציה אחרת; לקבל אחריות לבריאותכם! לא להיות תלויים ברופאים או בכל בר-סמכא שאומר לכם מה לעשות.
חונכנו מגיל צעיר לא לסמוך על עצמנו! הרופא יודע, הוא למד “רפואה” שנים רבות ומה שהוא אומר זה קדוש. חונכנו להאמין שאנשי הבריאות רוצים בטובתינו. חונכנו להאמין שתרופות מרפאות וחיסונים מונעים מחלות, ושאין קשר בין אורח החיים שלנו והבריאות שלנו. חונכנו להתייחס אל הגוף כאל מכונה שיש לתקן בה קילקולים באמצעות תרופות, נתוחים, השתלות או הקרנות וכימותרפיה.
כבר יותר ממאה שנה שהישות הרפואית משכנעת אותנו להאמין שהרפואה המודרנית (הרפואה האלופטית) היא הדרך המדעית היחידה לטפל בכל מחלה, וכל דרך אחרת היא או פרימיטיבית או שרלטנית.
יצרנו את מערכת הבריאות כדי לשרת אותנו בזמן חירום; תאונות, פציעות, וניתוחים הכרחיים. אבל במהלך שנות קיומה, הישות הזאת גדלה וגדלה, והשתלטה על עוד ועוד תחומים בחיינו. זה מתחיל בחיסונים בגיל הרך ובית הספר, עובר לבדיקות רפואיות תקופתיות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, דרישה לעוד ועוד רופאים אחיות, עוד ועוד תקציבים לבתי חולים, לציוד יקר ולתרופות “מצילות חיים” (או לא מצילות חיים…) חדשות לבקרים.
מערכת הבריאות של היום היא “גולם שקם על יוצרו”. מישות שאמורה לשרת את הציבור היא הפכה לישות שמנהלת את הציבור ומארגנת לו את החיים. הם מחליטים מתי מותר לנו להתפרנס ולחיות ומתי להיות בסגר ולהתנוון, ובהנחייתם המדינה מנפקת לנו דרכון שמאפשר לנו להכנס למקומות שבלעדיו ישאירו אותנו בחוץ. כשבנו את האגף החדש בבית החולים “הדסה” הופיע שלט: “בהדסה בונים היום את בית החולים של המחר”. כאילו כבר היה ברור שבעתיד יהיו יותר חולים ויהיה צורך ליותר מיטות בבית החולים, יותר רופאים, יותר תרופות וכן הלאה… הישות הרפואית מתקדמת לפי האלוגריתם של לגדול, לגדול ולגדול! לצרוך עוד ועוד משאבים על חשבון משלם המיסים. האופן שבו עובד האלוגריתם של מערכת הבריאות הוא ליצור פאניקה בציבור כדי שיזרים עוד ועוד כספים למערכת, ולשם כך הוא משתמש גם באיומים, באכיפה ובאלימות – תוך ניצול כוחות הביטחון של המדינה שאמורים לטפל בפשיעה ובהגנה על הגבולות – לטובת השגת המטרות של הישות הרפואית.
תעשיית התרופות, ובתי הספר לרפואה הפכו להיות תלויים וקשורים אחד בשני. בכנס של חברת “טבע” באוניברסיטת ת”א נאמר שחברת “טבע” תשתף פעולה עם האקדמיה (כלומר תתן תמיכה כספית) בחקר הסרטן, כאשר ברור שבעצם האקדמיה תשתף פעולה עם “טבע” בפיתוח תרופות לסרטן. בבית ספר לרפואה לא מלמדים כיצד להיות בריא, אלא כיצד לאבחן תסמינים (סימפטומים) ולהתאים להם תרופות. האינטרס של תעשיית התרופות הוא לא להבריא את החולים אלא “לתחזק” אותם כך שיהיו תמיד תלויים בתרופות. בסרטון הסברה של חברת “טבע” נאמר שהחברה “מחוייבת לשיפור חייהם של המטופלים באמצעות תרופות מתקדמות ואיכותיות”. אבל כמובן לא נאמר שהחברה מחוייבת שהמטופלים יחלימו מהתרופות. בתי חולים וקופות חולים, הפכו להיות עסקים. מושגים כגון, “תעשיית הבריאות” או “הר הבריאות” הפכו להיות לגיטימיים. כל נושא הבריאות הפך להיות מסואב בכסף ובשחיתות.
פעם רופא היה נחשב לאלטרואיסט, אדם שרוצה לעזור לכולם על חשבון זמנו וטובתו האישית. היום דורשים מהציבור להיות אלטרואיסטי ולהתחסן לטובת הציבור. מפתים ומאיימים על הציבור בכל מיני שיטות שיווק אגרסיביות, למשל; שמי שיתחסן יקבל קדימות בטיפול בבתי חולים ובהשתלת אברים, בדומה למי שמחזיק כרטיס “אדי”. מושג השוויון בין בני אדם מתערער וכל המוסר האנושי משתבש.
משרד הבריאות וקופות החולים מוציאים סכומים אדירים על פרסום ושיווק חיסונים ותרופות, בשיטות שניתן להשוותן לשיווק ביטוחים, נופש או מוצר תעשיתי חדשני. עובדי קופות החולים או בתי החולים מתקשרים אליכם הביתה ומשדלים אותכם לקבל חיסונים או לבוא לביקור תקופתי, בדומה לעובד המוסך שלכם המזכיר לכם שהמכונית שלכם צריכה להגיע לטיפול תקופתי. שיטות השיווק של הישות הרפואית כוללות פיתוי, הפחדה, ולאחרונה גם לחץ וכפייה.
2. כיצד להעלות את מצב המודעות שלנו, כך שלא יהיה ניתן להפחיד אותנו ולשלוט בנו.
מערכת הבריאות אמורה לתת לאזרחים שרות; במצבי חרום, בניתוחים דחופים ובכל מצב שהאזרח בא ומבקש שרות. משרד הבריאות לא אמור לשלוט באזרחים ולנהל את חייהם. מערכת הבריאות לא אמורה להתייחס לאזרחים כמו גננת לילדי הגן; להחליט בשבילם מה טוב ומה רע, לכפות עליהם כיצד להתנהג, מה לחבוש על פניהם ואיזה תעודה להציג כדי ללכת לעבודה או לבילויים. הישות הרפואית רוצה לשלוט בנו! הישות הזאת רוצה שנתנהג כילדים שאומרים להם מה לעשות. הישות הזאת לא רוצה שנתנהג כאנשים בוגרים ונאורים.
מהי נאורות? “נאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בה. חוסר בגרות היא אי-יכולתו של האדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת” (עמנואל קאנט – 1784).
כל עוד נתנהג כילדים ונאפשר לישות הרפואית להפחיד אותנו ולמכור לנו שיש “מגפה” אשר בעטיה אנו נדרשים לחבוש מסכות ולהציג דרכון “ירוק” כדי להכנס למקומות – תוסיף ותגדל הישות הזאת ותמשיך לדכא אותנו ולשלוט בנו.
האם אפשר אחרת? האם אפשר להחלים ממחלות מבלי לערב את הישות הרפואית בתהליך ההחלמה?
כדי לקבל אחריות לבריאותינו, אנחנו קודם כל צריכים להרים את מצב התודעה שלנו, להגיע למצב של “נאורות”. להשתמש בשכלנו, להתנהג כאנשים בוגרים! לא תוכל/י לקבל אחריות לבריאותך אם קל להפחיד אותך וקל לשלוט בך.
רבי נחמן מברסלב אמר: “והעיקר לא לפחד כלל”. מדוע לא לפחד זה העיקר החשוב ביותר בחיים?
לא לפחד, זה להיות במודעות, לקבל אחריות למה שאני עושה, זה להיות “בן אדם” לראות את המציאות “מהקומה השנייה”, זה לקבל את הסופיות שלי כחלק בלתי נפרד מתהליך הפרוק והבנייה האינסופי בעולם המציאות. זה לזהות את היעוד שלי בעולם ולחיות באומץ, כאילו כל יום הוא יומי האחרון.
לפחד זה אנושי, השרדותי, חייתי, אך ללא מודעות. זה לראות את המציאות “מקומת הקרקע”. כאשר הסופיות הופכת בעיני כמייצגת הבלעדית של המציאות, אז מתקבע הפחד בליבי ומתגבשת בתוכי מערכת שלמה של חוקים שמיוסדים על אדני הפחד הראשוני הזה. אז אני אומר לעצמי, זו המציאות ואלו חוקיה, ומי שאינו מוכן לקבל עליו את חוקי הפחד הוא טיפש או חולם בהקיץ. אז אני הופך לטרף קל לכוחות ה”רוע” וכל מי שמתיימר ליצג באופן בלעדי את המציאות.
תראו כמה קל לגרום לאנשים לפחד מלחבק, לנשק, לאהוב… ובמקום זאת לחשוד, להלשין ולהאשים את כל מי שלא “הולך בתלם”…
להכנע לפחד, לקבל שכדי לשרוד אני חייב להכנע למה שאומרים לי אלו ש”יודעים”, או למה שהשלטון מכתיב לי, הוא להזמין את ה”רוע” לשלוט בחיי. “ללכת עם הרוב” הוא סמל לתפישה שנכנעת להשפעת הגורל והמקריות החיצונית, ביטוי של תפישת עולם שעל פיה אינני שולט על חיי, אלא הנסיבות החיצוניות לי הן ששולטות עליהם. אם לא נזהה את הפעולות המגבילות והמדכאות שכופים עלינו בתקופה החשוכה הזאת כ”רוע”, ונקבל אותן “כהכרח המציאות”, אז נזמין עוד פחד ועוד צרות לחיינו. כדברי ספר הזוהר: “הפחד מתפשט בעולם ומטה רוחות בני אדם לעוות את דרכם בפחד ולהתחזק בפחדיהם”. הפחד ישתלט עלינו עד שלא נדע איך לצאת ממנו.
לעומת זאת אם במודעות, נבחר לא לפחד כלל מכל מה שמספרים לנו על מה שקורה כאן ובכל העולם, ה”רוע” ילך ויקטן – “מחוסר מזון”. ככל שנפסיק לשפוך שמן למדורת “המגפה”, ככל שנעשה מזה פחות עניין, ה”רוע” ילך ויעלם מחיינו והשליטה שלנו בחיינו תחזור אלינו. הקורונה תלך ותעלם מחיינו כפי שנעלמו האיידס, השחפת, והכולירע מהכרתנו. לא שהמחלות האלו נכחדו מהעולם, אבל הפחד מהן גווע, ובלי פחד לא יכול ה”רוע” להשתלט עלינו!
3. לימוד תורת הבריאות הטבעית מאפשרת לקבל אחריות לבריאותך ולא להיות תלוי בישות הרפואית.
יש דרך אחרת לשמור על בריאותינו! דרך שבה אנו מקבלים אחריות לבריאותנו, ללא פחד ומתוך מודעות! דרך שלא דורשת תקציבי ענק, תרופות, אשפוזים ומתן האחריות לבריאותינו לידי אחרים!
האזרחים הבוגרים אמורים לבחור בעצמם את עבודתם ואורח חייהם. האם ומתי לפנות לשרותי הבריאות, או אולי לא להעזר בשרותי הבריאות הקונבנצינלים ואולי לפנות לטיפולים אלטרנטיביים, או אולי לקבל אחריות לבריאותם לפי גישת הבריאות הטבעית.
בגישת הבריאות הטבעית את/ה בוחר לקבל אחריות לבריאותך – ולא להשליך את האחריות לבריאותך לרופאים ולשרותי הבריאות. אתה מקבל אחריות לבריאותך ע”י אימוץ אורח חיים בריא, ופיתוח יחס של כבוד והקשבה לגוף והענות לצרכיו; במיוחד כשהגוף נכנס ל”משבר ניקוי” – מחלה אקוטית עונתית מלווה בחום, חולשה ותסמינים של ניקוי.
גישת הבריאות הטבעית שוללת שימוש בחיסונים ותרופות בכלל, ובמצב של “משבר ניקוי” בפרט. יחס של כבוד לגוף מתבטא בהבנה שהאדם הוא יצור הוליסטי ולא מכונה (גוף) ששוכנת בה נשמה. כאשר מסתכלים על הגוף כעל מכונה, אז זה נראה הגיוני לדחוף חיסונים ולהשתיל אברים כשם שאנו משמנים את המכונית ומחליפים בה חלקים. אבל כאשר אנו מחשיבים את הגוף למקדש שבו מתפתחת הנשמה שלנו, לא נעיז להכניס במקדש חומרים זרים וטמאים.
גדלנו מעוברים ברחם לאנשים מבוגרים בזכות החכמה הטבעית הפנימית של הגוף ולא בזכות החוכמה החיצונית של השכל האנושי, שלנו או של הרופאים. אדם הלוקח אחריות לבריאותו, מפתח מערכת יחסים של כבוד, אהבה ואמון עם הגוף. לכן הוא אינו נכנס לפחד כשהגוף נכנס ל”משבר ניקוי” ויש לו בטחון וסבלנות שהגוף ירפא ויחסן את עצמו בלי רופאים ותרופות.
סבלנות היא מצרך נדיר בימינו. לאדם המודרני תמיד אין מספיק זמן. אנחנו דור שגדל על מזון מהיר “Fast food”. אין לנו סבלנות בכבישים ואין לנו סבלנות להבין את הגוף שלנו. אנו מודעים לגוף רק כאשר אנו חשים שמשהו “לא בסדר” בגוף, ואז אנו מחפשים הקלה בסגנון של זבנג וגמרנו; סמים, תרופות, ורפואה אינסטנט כי “למי יש זמן לכאבים”…
כאן נפתח פתח רחב ליצרני התרופות שמספקים את הצורך שלנו לפתרון מהיר, לא מעט על חשבון הבריאות שלנו לטווח ארוך. כל רוקח יגיד לכם, שכל התרופות הן בעצם רעלים, שמעלימים את התסמינים אבל לא את הגורם למצב של חוסר נוחות (Dis-ease). אין לנו סבלנות לתת לגוף להחלים בעצמו; אין לנו סבלנות לגוף, אין לנו כבוד לגוף!
אולם, למעשה גופנו פועל לפי חוקים ביולוגים. תהליכים ביולוגים דורשים זמן. אנו גדלים לאט לאט, אי אפשר לראות כמה גדל ילד ביום או יומיים. ההבדל נעשה ברור רק לאחר כמה חודשים או שנים. גם מחלה היא תהליך ביולוגי. כשיש נזלת, שיעול וליחה, לוקח ימים ולעיתים שבועות עד שזה עובר מעצמו. נזלת, שיעול וליחה, הם תסמינים של ניקוי רעלים. הגוף העמוס ברעלים מגייס את כל אנרגיית החיים שבו כדי לסלק את הרעלים, וזה לוקח זמן!
בתורת הבריאות הטבעית קוראים למצב של חוסר נוחות (Dis-ease) – “משבר ניקוי”. אי אפשר וגם לא צריך לזרז את הגוף לסיים “משבר ניקוי” באמצעים מלאכותיים. צריך סבלנות, צריך כבוד לשכל הפנימי של הגוף שיודע יותר טוב מהשכל המודע שלנו מתי לסיים את “משבר הניקוי”. אם נאפשר לגוף לסיים את התהליך בצורה טבעית, נצא חזקים יותר, בריאים יותר ועירניים יותר. הסבלנות משתלמת!
“והעיקר לא לפחד כלל” סבלנות ופחד לא הולכים ביחד. כאשר יש לך בטחון ביכולת של הגוף לרפא את עצמו, אז יש לך סבלנות לסיום המוצלח של “משבר הניקוי”. כאשר יש פחד וחוסר אמונה ביכולת ההבראה העצמית אז גם אין סבלנות להגיע לבריאות בצורה טבעית, ואנו נעשים תלויים ברופאים ותרופות.
תרגול סבלנות, בשלווה וללא פחד בכל מצב של “משבר ניקוי” פירושו לקבל אחריות לבריאותך. כבד/י את האינטליגציה הפנימית של הגוף שלך ולמד/י להקשיב לה. כך מפתחים תקשורת אמינה למסרים של הגוף, וכך גם מגיעים ל”מודעות גופנית”. (הרחבה במאמר: מודעות גופנית – הדרך לחיים בריאים).
בגישת הבריאות הטבעית אדם בוחר לקבל אחריות לבריאותו – ולא להשליך את האחריות לבריאותו לרופאים ולשרותי הבריאות. הבריאות איננה נובעת מבחוץ פנימה (ע”י רופאים ותרופות), אלא מבפנים החוצה (ע”י אימוץ אורח חיים בריא ופיתוח יחס של כבוד והקשבה לגוף ולצרכיו). זהו הבסיס לתורת הבריאות הטבעית. בריאות היא תוצאה של אורח חיים בריא!
