כשחושבים על זה לעומק, אין כמעט היבט בחיים של כל אחד מאיתנו שלא הושפע בצורה כזו או אחרת מנגיף הקורונה, אך הרבה לפני שהמחלה המסתורית הפכה משמעותית כל כך בחיים שלנו, ארגון הבריאות העולמי (WHO) דווקא סימן איום אחר לגמרי כ”מגפה המסוכנת ביותר של המאה ה-21″.
בהודעה שפרסמו מומחים בארגון עוד ב-2017, הם התריעו כי דווקא לחץ נפשי עלול לגבות מחיר בריאותי חמור ומסוכן מאנשים רבים ברחבי העולם. כעת, כשהאנושות מתמודדת עם איום הקורונה, נראה כי הלחץ והחרדה רק התעצמו למימדים חסרי תקדים בהיסטוריה המודרנית.
למעשה, הבעיה עד כדי כך משמעותית, שבאוקטובר 2020, בשיא המשבר, יזם ארגון הבריאות העולמי כנס מקוון שהוקדש כל כולו לבעיות הנפשיות שמייצרת ההתמודדות עם המגפה. במאמר שפורסם לקראת הכנס, נכתב כי המצב החדש שכולנו נשאבנו לתוכו רק החמיר את האתגרים הנפשיים שכבר איימו מאוד על רבים מאיתנו בעשורים האחרונים. הבידודים והסגרים, חוסר הוודאות הכלכלית, הפחד להידבק, ההתמודדות עם המחלה עצמה וכמובן אובדן של אנשים קרובים – כל אלו מצלקים את הנפש ומשפיעים על כולנו – לעיתים אפילו בלי שנהיה מודעים לכך.
למה לחץ וחרדה כל כך מסוכנים לנו?
אף אחד לא אוהב לחוות לחץ או חרדה – אך מלבד התחושות הלא נעימות שמייצרים המצבים האלו, הם משפיעים גם על הבריאות הגופנית בהיבטים רבים. מחקרים מצאו כי אנשים שמתמודדים עם לחץ וחרדה בעוצמות גבוהות, סובלים בסבירות גבוהה יותר גם מלחץ דם גבוה, מחלות לב, כאבים כרוניים, עייפות מתמשכת, פגיעה בחשק המיני, בעיות במערכת העיכול, הפרעות קשב וריכוז ואפילו סיכון מוגבר לסוגים שונים של סרטן.
מלבד התופעות המבהילות האלו, חשוב להבין כי חרדה ודיכאון בדרך כלל הולכים, למרבה הצער, יד ביד. כלומר, אנשים שמתמודדים עם עוצמות גבוהות של חרדה לאורך זמן, עלולים לסבול יותר מדיכאון ולהיפך. כל אלו ממחישים כמה חשוב לקחת את ההתמודדות הזאת כבעיה רפואית לכל דבר – ולטפל בה לפני שתחמיר עוד יותר ותדרדר את בריאות הגוף והנפש.
איך מנמיכים את גובה הלהבות?
החיים במאה ה-21 מלחיצים, תובעניים ומורכבים הרבה יותר משהיו לאורך רוב ההיסטוריה. המוח האנושי, שהותאם במשך מליוני שנות אבולוציה לחיים בטבע, לא רגיל לאתגרים החדשים שניצבים בפניו בכל יום וכוללים ישיבה ממושכת מול מסכים, שגרה שוחקת וריכוז ממושך במשימות שאין לו עניין בהן.
מנגד, אנחנו חיים בתקופה שבה גם ההיכרות שלנו עם המוח שלנו ועם הדרכים לשפר את בריאותו היא עמוקה הרבה יותר מבעבר. כיום אנחנו גם יודעים כי בהחלט ניתן להחזיר למוח את תפקודו הבריא והנורמלי, ובכך לשפר את תגובתו לחרדה וללחץ. מחקרים מצאו לדוגמה כי מספיק לבצע יותר הליכות בטבע או להתמיד בפעילות גופנית על מנת להביא לשיפור הבריאות הנפשית בכלל – והתמודדות עם לחץ וחרדה בפרט. גם עיסוי והאזנה למוסיקה נמצאו במחקרים כדרכים יעילות לעשות זאת.
אולם כיום יש כלי אחד שבעיני מומחים רבים נחשב לאחד היעילים ביותר לשיפור ההתמודדות עם התחושות הקשות האלו – מדיטציה טרנסנדנטלית. מדובר בשיטה עתיקה שהובאה למערב על ידי מהרישי מהש יוגי בשנת 1958. מאז, נערכו עליה לאורך השנים לא פחות מ-600 מחקרים מדעיים ב-250 אוניברסיטאות ומכוני מחקר מרחבי העולם.
החוקרים קבעו פעם אחר פעם כי המדיטציה הזאת עשויה להשפיע לטובה על אנשים בכל תחומי החיים, לרבות לחץ וחרדה, תפקוד המוח, דיכאון, שינה, פוסט טראומה, התמכרויות ואפילו בריאות הלב. כל אלו מרשימים אפילו יותר אם לוקחים בחשבון את העובדה שמדובר בתרגול פשוט מאד, שמבצעים במשך 20 דקות, פעמיים ביום, בישיבה נוחה ובעיניים עצומות לאחר למידת הטכניקה בקורס קצר.
במחקר מעניין אחד שנערך באוניברסיטת זגרב שבקרואטיה נערכו סריקות מוח לאנשים שסובלים מחרדה ותרגלו מדיטציה טרנסנדנטלית. לאחר שלושה חודשים בלבד הבחינו החוקרים בשינויים משמעותיים בפעילות המוחית של הנבדקים, באזורים שאחראיים על עיבוד רגשות ועל ויסות רגשי.
זו הסיבה שמומחים רבים כיום, בהם חוקרי מוח, פסיכולוגים ורופאים מומחים, ממליצים על תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית כחלק בלתי נפרד מהשגרה היומית. הפשטות של התרגול והעובדה שהוא אינו דורש כל מאמץ, הם שהופכים אותו לאמצעי כל כך נוח וזמין שכולנו יכולים לאמץ על מנת לשפר את בריאותנו הנפשית והגופנית, ובייחוד אם אנחנו מתמודדים עם לחץ נפשי וחרדה.
להרשמה להרצאת המבוא בחינם וללא התחייבות במדיטציה טרנסנדנטלית, לחץ כאן.
