כל חיינו

כל חייך אתה חולם על מצב אשר בו יהיו לך חברים, תהיה לך עבודה טובה, זוגיות, כמה ילדים אולי אפילו כלב וחתול, בית צמוד קרקע באיזה מושב,

ואז אתה מתעורר בוקר אחד- יש לך את כל זה

ואתה לא מאושר.

איך יכול להיות?

הרי זה בדיוק מה שחלמת… ואולי אפילו לחמת כדי שיהיה לך

עשית את זה שלב אחרי שלב

בכל פעם שהישגת משהו, שמחת יותר

ועכשיו כשיש לך הכל

אין לי את הכי חשוב

אושר

זה אולי אחד השלבים הכי מאמתים ומעמתים בחיים שלנו

כשאנחנו שמים לב שמה שיש לנו בעולם הפיסי לא קשור בהכרח למה שיש לנו בעולם הנפש, הרוח, הנשמה- הלב.

הלב שלנו מחפש משהו שאינו תלוי בחוץ.

ישנם שני מצבים או שתי בחירות עיקריות ברגע האבחנה הזו:

אחת היא להתייאש

והשנייה היא לשנס מתניים ולצאת למסע “האמיתי” של החיים שלנו

המסע פנימה למציאת אותו אושר בתוכנו אותו יהלום בתוכנו שאינו תלוי במה שיש לנו או אין לנו.

בהתחלה אנחנו חושבים שזה יפרק לנו את כל מה שהשגנו

זה פחד טבעי כי המחשבה היא שאם כל מה שיש לנו לא הביא את האושר שלנו, אז אולי כל זה לא מדוייק, לא נכון לנו וגם לא ממש שלנו ולא ממש מה שרצינו כל חיינו ולכן הגיע הזמן להיפרד מזה.

אבל זה לאו דווקא נכון.

המסע פנימה יכול להפתיע אותנו

ולכן ההמלצה היא פשוט ללכת.

למצוא את אותו ניצוץ של אור בתוכנו,

זה שנעלם מעינינו כשחשבנו שאפשר או צריך למצוא אותו בחוץ.

מרגע שנתחיל להביט פנימה, נוכל למצוא אותו

מוחבא לעתים בין כל שכבות ההגנה ששמנו כדי שנוכל לצאת החוצה ולהרגיש בטוחים.

אנחנו לא יודעים מה יקרה כשנמצא את האור בתוכנו

ולכן אין מה לפחד, אלא רק ללכת צעד אחרי צעד, לנקות, בעיקר את העיניים והאוזניים ולפתוח. לפתוח את הלב.

לראות את כל האירועים של גיתה באתר לחצו כאן.