שלום לכולם.
שמי ניה ואני מלמדת ומטפלת בדרך היוגה ובדרך של הפנמה גופנית (אמבודימנט).
אני רוצה לספר לכם למה מדיטציה כל כך חשובה בעיני, ועל הפורטל (שער) אותו אנחנו פוגשים כשאנחנו יושבים ומביאים את הקשב פנימה, ואז – מה קורה בגוף כשאנחנו באמת מסכימים לעבור דרך השער הזה.
ובמקום שרק אסביר על יבש, בואו ננסה תוך כדי..
ככה כמו שאנחנו במצב קריאה של הטקסט, מחזיקים את המלבן השטוח ביד (איזו יד?), אליו העניים שלנו מופנות (גם שלי) – תתחילו להביא את תשומת הלב פנימה, לתחושות שעולות מהגוף. למצע שעליו הוא מונח. למגע הבגדים בעור. לתנועה של הנשימה.
שימו לב לכאן ועכשיו – זה הפורטל, השער.
שמתם לב שמשהו קרה? השתנה?
אני תמיד מרגישה את זה כדלת, או שער שנגלה בפני.
וכמו כל דלת שפוגשים, צריך להחליט אם רוצים לעבור דרכה.
במקרה שלנו, של מדיטציה, כדי לעבור דרך השער שזה עתה פגשנו צריך להמשיך להחזיק בתשומת הלב, ערינית לכאן ועכשיו. לשים לב לעניים שמתבוננות במסך.. למאמץ של השרירים מסביב לגלגל.. לתחושות בחלק הפנימי של העין..
נשים לב לחזה.. ולנשימות שיוצרות שם תנועה.
תנועה שעושה מסאז לב.
כל חלק אחר בגוף שמבקש את תשומת ליבנו.
ואז מתחיל לקרות דבר מופלא:
בלי שבכלל נדע שזה קורה או איך ממש זה עובד, מערכת העצבים הפרסימפטטית, זאת שאחראית על מנוחה הזנה ואירגון מחדש של כל הגוף, מתעוררת לחיים ומתחילה לעשות סדר בעניינים. המערכת ההורמונלית מתחילה להפריש הורמונים מנטרלי סטרס ואחרים שמעוררים ומחזקים את מערכת החיסון.
זה המקום בו מתרחש איזון וריפוי למערכת העיכול, הרביה, לב ועוד.
פעולה כזו של ישיבה שקטה בתשומת לב, מעבר להיותה מועילה מבחינה מנטלית, מאוד יעילה לחיזוק הגוף כולו ולעשותו עמיד בפני מחלות ושאר אתגרי החיים.
אבל אל תאמינו לי, תנסו בעצמכם. חמש דקות מלאות ביום, בישיבה שקטה כשתשומת הלב נחה בתנועה של הנשימה ובתחושות העולות מהלב, או כל אזור אחר בגוף, והפעלנו תנועה פנימית שמיצרת בריאות גם שעות אחרי שהמדיטציה הסתיימה.
הבריאות שלנו חשובה עבור כולנו.
שימרו על שפיות – ואחד על השני.
